צד אחד לאותו מטבע
הינה שאלה שכל איש גיו' גיטיוסו ברזילאי נתקל בה – "האם יש לתרגל כל טכניקה בשני הצדדים?" לדוגמא, האם אני צריך לעבוד על armbar ממאונט גם לצד ימין וגם לצד שמאל?
בהרבה אומניות לחימה מסורתיות מדגישים את הצורך בשיווין בין הצדדים, אני דווקא מאמין שההפך הוא הנכון. כמות הטכניקות שיש בגיוגיטסו הברזילאי היא עצומה, זמן האימון דווקא מוגבל… עכשיו מה קורה? כאשר מגיעים למאונט אפשר לבחור איזה יד להתקיף או עם איזה יד לחנוק, אין שום יתרון כמעט (מלבד ההפתעה) בלעבוד על שני הצדדים. ככה שאדם חכם יתרגל 100 שעות צד אחד ואדם אחר יתרגל 50 שעות את צד ימין ו-50 שעות את צד שמאל ואז יתקיף את הצד שנוח לו. מי אתם חושבים בעל סיכויים טובים יותר להכניע?
גם אם רוצים לעבוד על שני הצדדים (נניח בפוזיציה שבה אין בחירה כמו הגנה מסייד) ישנו יתרון מוטורי לשיטה זו. עדיף ללמוד צד אחד טוב – נניח לתרגל אותו 20 שעות ואז כשהגוף כבר רגיל, הראש מבין את התרגיל ואז קל להעביר את הידע לצד שני וב-10 שעות להגיע לתוצאות דומות.
לכן כדאי לשים לב כבר מתחילת האימונים איזה צד יותר נוח לכם, איזה יד ואיזה רגל דומיננטיים יותר ולבנות את המשחק בהתאם. כלומר יש לי צד שבו אני מעדיף להיות בסייד וצד עדיף לחצי גארד ויד שאיתה אני מעדיף לסגור גיליוטינה או RNC וכו'. אני בונה את המשחק כך שמעברי הגארד שלי והסוויפים מנסים להביא אותי לסייד המועדף עליי הreguarding מנסה להביא אותי לחצי הטוב שלי וכו'.
עוד נקודה חשובה היא שצריך תרגיל לכל פוזיציה (נניח לחצי גארד גם מימין וגם משמאל) אבל, אף אחד לא אמר שזה חייב להיות אותו תרגיל. יתכן שהתרגיל הכי טוב מחצי גארד אחד יהיה סוויפ שיקח אותי לסייד המועדף עליי ומהחצי השני אני פשוט יעבור ל-butterfly guard .
תחשבו על זה – כמה מתאגרפים מתאמנים על החלפה של רגל קידמית? והאם המשחק שלהם זהה בשני הצדדים?
“a person which claim he know how to fight the same in both side probably don’t know how to fight in either “
Marcelo Garcia
"I don’t fear the man how know 1000 techniques I fear the man who drill one Technique 10000 times “
Bruce Lee