אני מגיע מרקע של ג'ו ג'יטסו יפני (מתאמן מגיל 10ובעל חגורה שחורה כשני עשורים).
לפני כ-3 שנים, הבנתי שמשהו חסר לי בעבודת קרקע, ואחרי כמה אימונים הבנתי שזה עולם שלם והתחלתי את המסע החדש שלי ב BJJ בתור חגורה לבנה אצל דודו שטטר ב Koala BJJ.
אני תלמיד, לומד כל הזמן, צעד אחרי צעד. ומצליח להתחרות מספר פעמים בשנה בפלטפורמות השונות בארץ ונהנה מכל רגע.
BJJ זה חוויה, שח-מט של הגוף, ומתאים לכל גיל וכל כושר.
ממליץ בחום על הקבוצה הנפלאה Koala BJJ (החל מקבוצת מתחילים, מתקדמים, ומתחרים).
אוסס תגיעו, ותזהרו.. זה ממכר   אלעד

אלעד לוי, חגורה כחולה

הצטרפתי לקבוצה לפני קצת יותר מ-6 שנים, אחרי שנתיים בערך של ניסיון קודם בגרפלינג. יש הרבה דברים לא פשוטים בלהצטרף לקבוצה עם ניסיון קודם ובהלמשיך בג'יוג'יטסו- אומנות הלחימה הזו מאתגרת פיזית (גם אם אתה בכושר) קוגניטיבית (כמה טכניקות!) ונפשית. גם למצוא זמן 2-3 (או יותר) פעמים בשבוע ללכת להתאמן זה לא מובן מאליו ולא פשוט בכלל, כשיש את החיים ברקע. זה גם מה שמדהים באומנות הזו, היא תפתח אותך פיזית, קוגניטיבית ונפשית (ללמוד שיהיה לך נוח במצבים לא נוחים), ובחיים העמוסים שלנו, להתנתק מכל מה שקורה פעמיים או שלוש בשבוע ורק לזוז ולהתאמן עם חברים זה פלוס עצום. אנחנו (לפחות אני) מבלים הרבה מהחיים שלנו "בעתיד" או "בעבר", במחשבות על מה שהולך לקרות לנו או מה שכבר עשינו לטוב ולרע. ג'יוג'יטסו מכריח אותך להיות ב"רגע", לחשוב על מה שקורה לך עכשיו. מדיטציה בתנועה.
עוברות לי הרבה קלישאות בראש ומילים כמו "משפחה" ו"שינה את הצורה שאני מסתכל על העולם והחיים" כשאני מנסה לתאר את הקבוצה (וכל הקלישאות, מה לעשות, נכונות). שהגעתי, דודו והקבוצה קיבלו אותי בזרועות פתוחות וקיבלתי יחס אישי ודברים לעבוד עליהם שהתאימו למשחק האישי שלי. האימונים עשירים והטכניקות שלומדים פה חכמות, וגם אחרי 6 שנים ושאני רואה טכניקה בפעם ה-50, אני לומד דגשים חדשים עליה, וזה לא הפסיק להיות מעניין. אבל האמת שיותר מהכל, כיף ללמוד פה. צחוק וכיף זה חלק מהאימון, בנוסף לאתגר ולהתפתחות. אז כן, מי שיבוא לכאן יזכה במאמן מדהים וחברים לקבוצה שיחדדו אותו ויאתגרו אותו. וכן, יש כאן מקום גם לאבא ל-3 שבא ישר מהעבודה ורק רוצה לזוז וגם לחייל משוחרר שרוצה להגיע לתחרויות, ומי שיגיע לכאן ילמד להיות גם מסוכן עם חניקות ובריחים. אבל הכי חשוב, הוא יתאמן עם חברים שכיף לבוא ולהזיע איתם 3 פעמים בשבוע. יש אימונים שמסיימים פה עם הלשון בחוץ, אבל כל אימון מסתיים עם חיוך. בעיניי, זה הכי חשוב. ג'יוג'יטסו זה מרתון, לא מירוץ, אם לא נהנים מהאימון, קשה מאוד להתמיד. תומר

תומר בראד, חגורה סגולה